<h1>יראים סימן קצ"ה</h1>
<h2>דף קיג:</h2>
לא תשנא את אחיך בלבבך. ויראת מאלהיך צוה בפ' קדושים לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא. ותניא בת"כ ומייתינן לה בערכין פ' יש בערכין [ט"ז ב'] לא תשנא את אחיך בלבבך יכול לא יכנו ולא (יסרנו) [יסטרנו] ולא (יקלננו) [יקללנו] ת"ל בלבבך בשנאה שבלב הכתוב מדבר. מנין (המדבר) [לרואה] בחבירו דבר מגונה שחייב להוכיחו ת"ל הוכח תוכיח את עמיתך. ואם [לא] קבלו מנין שיחזור ויוכיחנו ת"ל הוכיח תוכיח את עמיתך מכל מקום. והא דאמרינן בב"מ בסוף אלו מציאות [ל"א א'] הוכח אפילו ק' פעמים משמע. הוכח באומר לקבלו וחוזר בו אבל כשאינו מקבל לא הוצרך (מתוכיח) [מ]הוכיח [תוכיח] ואע"ג דמרבינן [מ]הוכיח (מ)תוכיח בתלמיד לרב במקבלו מרבי' נמי לחברו בשאינו מקבלו והוכחת תלמיד לרב במקבלו ולחברו בשאינו מקבלו שקולים הם ויבאו שניהם. נחזור אל הברייתות. יכול אפילו פניו משתנות. פי' שיש לו בשת בתוכחתו ת"ל לא תשא עליו חטא פי' תוכיחנו בצינעה שלא (תתבייש) [יתבייש] ולא תשא עליו חטא להוכיח ברבים ולביישו. וזה הוא פשוטו של מקרא. לא תשנא אינך רשאי לשנוא את אחיך בלבבך שתאמר בלבבך כך עשה פלוני שלא כהוגן אלא הוכיח תוכיח [לו] ותאמר כך שמעתי [אומרים עליך] אם אמר שקר אמרו [לך] (חשדתו) [חשדתני] בחנם. אם אינך יודע ששקר אומר אינך רשאי לשנאותו ואם (מבין) [תבין] [כש]תוכיחנו שחטא לשמים או נגדך בדבר שהוא ראוי להשנא רשאי את לשנאתו ואז ואינה שנאת לב אלא שנאה הנראית לעינים. כדתניא כי תראה חמור שונאך רובץ שונא ישראל ולא שונא ע"א ומוקמינן לה בפסחים פ' ע"פ [קי"ג ב'] כגון דחזא ביה איהו דבר ערוה ואחרים לא ראו איהו רשאי לשנאתו ואחרים אינם רשאים לשנאותו לכך נאמר שונאך ולא לאחרים ולא עוד [אלא] שמצוה לשנאותו דכתיב יראת ה' שנאת רע. ומנלן שבאדם שאינו הגון לא הזהירה התורה דכתיב לא תשנא את אחיך ואחוה במצות בעינן כדאמרינן בהחובל [פ"ח א'] (דקם בריה) [דקסברי] רבנן יש לעבדים בשת (וקרוי ביה) [וקרינן בהו] כי ינצו אנשים יחדיו איש ואחיו דאחיו במצות בעינן כאשר פירשתי למעלה בהחייאת את אחיך [סי' קנ"ו]. ואשר אמרנו למעלה שאינו רשאי להוכיחו במקום שמתבייש [כ]שהוכיחו וקבלו קאי אבל הוכיחו ולא קבלו רשע הוא ואינך מוזהר שלא לביישו כאשר פירשנו למעלה [סי' ק"פ] שרשאי אתה לבזותו בג' וש' וצריך להזהר בשנאת חנם שבעון שנאת חנם אמרינן (בגיטין) [יומא ט' ע"ב] שחרב הבית בשניה. ומלאו דלא תשא עליו חטא למדנו אזהרה למבייש חבירו וילפינן אפילו במקום מצות תוכחה אמרה תורה להזהר להוכיחו באותו ענין שלא יתבייש ק"ו שיזהר אדם שלא לבייש את חבירו חנם.
